Neutropenic Fever

  • חולים אשר הינם חולים מדוכאי חיסון נמצאים בסיכון מוגבר לזיהומים לעומת חולים אשר מערכת החיסון שלהם תקינה.
  • נמצא שיש קשר בין עומק הנויטרופניה, משך הנויטרופניה והגורמים לנויטרופניה לבין סוגי המזהמים והסיכון לזיהום מסכן חיים.
  • יש לשקול היטב את הסיכון מול התועלת באשפוזו של חולה נויטרופני עקב הסכנה בחשיפת החולים לסביבה עם חיידקים עמידים.
  • נויטרופניה בפני עצמה אינה מהווה סיבה לאשפוז במיוחד כאשר משך הנויטרפניה צפוי להיות קצר משבוע.

 

 הגדרות:

  • נויטרופניה עמוקה – ANC < 500 mm3
  • חום – מעל 38.2 מעלות
  • הגדרת חומרת הסיכון בחולה תוערך באמצעות סולם MASCC:
    • סיכון נמוך MASCC שווה או גדול מ-21 נקודות
    • סיכון גבוה –  MASCC מתחת ל-21 נקודות

 

הגישה לחולה מדוכא חיסון בסיכון גבוה

 

גישה וטיפול בחולה שמתאשפז עם חום או מפתח חום באשפוז:

  • יש לשקול האם החולה בספסיס.
  • יש להתחיל מתן נוזלים לוריד.

בירור נדרש:

  • בדיקה פיזיקלית מלאה
  • בדיקות דם כולל ס"ד, כימיה, גזים בדם.
  • בדיקת שתן לכללית ולתרבית.
  • תרביות דם:
    • אם יש CVC – תרביות כמותיות אחת מכל לומן ואחת מדקירה פריפרית
    • אם אין CVC – יש לקחת 2 תרביות דם רגילות מדקירות נפרדות
  • צילום חזה
  • יש לשקול בדיקות נוספות על פי ממצאים בבדיקה/תלונות החולה.

 

יש לבדוק האם המטופל יציב המודינמית:

  • אם המטופל יציב המודינמית:
    •  יש להבדיל בין חשד לדלקת ריאות לבין זיהום ממקור לא ברור. (ראה מטה)
    • יש להיוועץ עם היחידה למחלות זיהומיות לצורך התאמת טיפול תרופתי לפי מקור הזיהום.
  • אם המטופל אינו יציב המודינמית:
    • הצג את המטופל לטיפול נמרץ.
    • התחלת טיפול אנטיביוטי בדחיפות בתיאום עם היחידה למחלות זיהומיות.

 

 

הטיפול בחולה מדוכא חיסון בסיכון גבוה ויציב המודינמית

בחשד לדלקת ריאות:
  • בחולה יציב עם חשד לדלקת ריאות, יש להבדיל בין סוג דלקת הריאות טרם תחילת הטיפול האנטיביוטי.

 

בזיהום ממקור לא ברור:
  • יש לבצע בירור למציאת מקור הזיהום, לדוגמה: זיהום ממקור ליין מרכזי, זיהום רקמות רכות או מוקוזיטיס ברמה 2 ומעלה.

 

קווים מנחים לטיפול:

  • הטיפול התרופתי יינתן בהיוועצות עם היחידה למחלות זיהומיות.
  • יש לבצע הערכה מחדש של מצבו של החולה בתום 72 שעות לאחר תחילת הטיפול:

 

 

 

הגישה לחולה מדוכא חיסון בסיכון נמוך

  • חולה בסיכון נמוך אינו צפוי להיות נויטרופני מעל 7 ימים.
  • במידה ומזוהה זיהום – יש לטפל בהתאם ולהתייעץ עם היחידה למחלות זיהומיות.
  • במידה ולא נמצא מקור זיהומי ברור, מצב החולה יציב, ואין חוסר סבילות של מערכת העיכול – ניתן לתת טיפול פומי (טיפול מומלץ: Augmentin + Ciprofloxacin)
  • ניתן לשקול שחרור החולה לביתו אם:
    • החולה יציב
    • החולה זמין להגיע לסיוע רפואי
    • יש מטפל שניתן לסמוך עליו
  • מומלץ להשגיח על החולה בין 4 ל-24 שעות טרם השחרור על מנת לוודא שלמטופל אין חוסר סבילות לטיפול ושמצבו נותר יציב.