Skin Infections

רוב זיהומי רקמות רכות מתרחשים כתוצאה מכניסה ישירה של חיידקים אשר נמצאים על גבי העור לאזורים בהם יש פגיעה בשלמות העור.

חיידקים אלו הם לרוב ממשפחת הגרם חיובי – Streptococcus ובשכיחות נמוכה יותר Staphylococcus. במקרים נדירים ייגרם זיהום מחיידקים גרם שליליים.

שכיחות MRSA (Methicillin Resistant Staphylococcus Aureus) באזור שלנו היא נמוכה, ולרוב אין צורך בכיסוי שגרתי למחולל זה.

הנחיה זו תדון ב-4 מצבים שונים:

  • זיהום רקמות רכות – Cellulitis/Erysipelas/Abscess/Necrotizing Fasciitis
  • זיהום לאחר נשיכה וזיהומי ראש צוואר/סביב העין
  • זיהום רקמות רכות בפצע ניתוחי – Surgical Site Infection (SSI)
  • זיהום כף רגל סוכרתית – Diabetic Foot

 

יש להתייחס לגורמים המגבירים סיכון לזיהום או זיהום חוזר ולטפל גם בהם לדוגמה הורדת הבצקת / עודף מים בגפה, טיפול בפטרת באצבעות הרגליים אשר מהווה מקור כניסה לחיידקים וכד'.

 

בירור נדרש

  • בדיקות דם כולל תד"ש, כימיה כולל תפקודי כליה, CRP
  • תרביות דם בטרם התחלת טיפול אנטיביוטי
  • בדיקה פיזיקלית של המטופל
  • במידה ועולה חשש ל-Necrotizing Fasciitis יש לערב כירורג באופן מיידי (בהתאם לאיבר המעורב: אורטופד, פלסטיקאי וכד').
  • הדמיה מתאימה במידת הצורך (US / CT / DUPLEX). אין לעכב את ההתערבות הכירורגית בחולה לצורך הדמיה!

 

קווים מנחים לטיפול

  • מרבית זיהומי רקמות רכות אינם דורשים יותר מ-5 ימי טיפול.
  • בזיהומים של Streptococcus לרוב לאחר התחלת טיפול יש החמרה באודם של האזור לאור שחרור טוקסינים, לא מדובר בכישלון טיפולי!
  • שינויים עוריים כרוניים דורשים זמן רב עד אשר משתפרים אם בכלל, אין צורך בטיפול אנטיביוטי לכל משך התקופה.
  • בעקרון כל אבצס דורש פתיחה / ניקוז, אנטיביוטיקה אינה חודרת לאבצסים, חוסר ניקוז אבצס מעכב את תהליך ההחלמה.
  • במידה ולחולה יש היסטוריה או נשאות ידועה של MRSA מומלץ להתייעץ עם רופא מחלות זיהומיות ולהתאים את הטיפול האנטיביוטי.
  • יש להתייחס בחומרה לחולים מדוכאי חיסון במיוחד בחולים עם נויטרופניה עמוקה, ולערב יועץ מחלות זיהומיות.
  • חולים יציבים מבחינה קלינית אשר אוכלים וסופגים היטב ניתן לשקול מעבר מוקדם למתן טיפול פומי. (ראו נוהל מעבר לטיפול פומי)
  • אוגמנטין אינה תרופת בחירה לטיפול במרבית זיהומי רקמות רכות.

 

זיהום ברקמות רכות: Cellulitis/Erysipelas/Abscess

זיהום ברקמות רכות – זיהום ברקמות הרכות של חולה ללא קשר להתערבות כירורגית.

  • אריזפליס Erysipelas – זיהום שטחי, גבולות מוגדרים היטב, ללא מעורבות מוגלה / פלוקטואציות נגרם כמעט תמיד מ-Streptococcus.
  • צלוליטיס Cellulitis –  זיהום עמוק יותר, גבולות לא מוגדרים נגרם כמעט תמיד מ-Streptococcus.
  • אבצס Abscess – זיהום ממוקד עם הפרשה מוגלתית או פלוקטואציה, עם סימני אודם מסביב, כמעט תמיד נגרם מ-Staphylococcus Aureus.

 

הטיפול המומלץ כקו ראשון בזיהום ברקמות רכות ללא היסטוריה של MRSA הוא אחת מהתרופות הבאות:

  • I.V Cefazolin 1.5 g x 3 /day#
  • I.V Zinacef 1.5 g x 3 /day#
  • I.V Penicillin V 18-24 MILLION UNIT /day
  • P.O Moxypen 500 mg x 3 /day#
  • P.O Cefovit 500 mg x 3-4 /day#

 

בחולים עם אלרגיה משמעותית לפנצילין (בייעוץ מחלות זיהומיות):

  • I.V Clindamycin 600 mg x 3 /day
  • P.O Clindamycin 450 mg x 3 /day
  • I.V Vancomycin 1 g x 2 /day#

 

# יש לבצע התאמת מינון לתפקוד הכלייתי של החולה.

 

זיהום רקמות רכות דוהר - Necrotizing Fasciitis

זיהום רקמות רכות דוהר – זיהום מסכן חיים אשר מתקדם בקצב מהיר, ומערב סימני זיהום סיסטמי.

  • בזיהום רקמות רכות דוהר יש לערב כירורג במיידית.
  • מומלץ לערב יועץ מחלות זיהומיות בהקדם.
  • יש להתחיל בדחיפות טיפול באחד מהמשלבים הבאים:
    • I.V Cefazolin 2 g x 3 /day#

או

    • I.V Penicillin V 24 MILLION UNIT /day continuous

או

    • I.V Piperacillin/Tazobactam 4.5 g x 3 /day#

או (בחולים עם אלרגיה משמעותית לפנצילין– בייעוץ מחלות זיהומיות)

    • I.V Vancomycin 1.5 gמנת העמסה

יחד עם

    • I.V Clindamycin 900 mg x 3 /day

 

# יש לבצע התאמת מינון לתפקוד הכלייתי של החולה.

 

זיהום לאחר נשיכה וזיהומי ראש צוואר / סביב העין

זיהום לאחר נשיכהזיהום אשר נגרם ברקמות הרכות לאחר נשיכה של בעל חיים כלשהו כולל נשיכות בני אדם.

זיהומי ראש צוואר / סביב העין זיהום אשר מערב לרוב את הפלורה ממקור חלל הפה.

 

הטיפול המומלץ בזיהומים אלה הוא:

  • I.V Augmentin 1 g x 3 /day#
  • P.O Augmentin 875 mg x 2 /day#

 

בחולים עם אלרגיה משמעותית לפנצילין (בייעוץ מחלות זיהומיות):

  • I.V Clindamycin 900 mg x 3 /day יחד עם I.V Ciprofloxacin 400 mg x 2 /day
  • P.O Clindamycin 450 mg x 3 /day יחד עם P.O Ciprofloxacin 500 mg x 2 /day

 

# יש לבצע התאמת מינון לתפקוד הכלייתי של החולה.

 

זיהום בפצע ניתוחי - SSI

זיהום בפצע ניתוחי זיהום של הרקמות הרכות המופיע לאחר התערבות כירורגית שפגעה בשלמות העור.

  • לרוב, ב-48 שעות הראשונות לאחר הניתוח, חום או הפרשות מפצע ניתוחי אינם מייצגים זיהום.
  • במידה שיש אודם והצטברות נוזל תת-עורי במקום הניתוח – מומלץ לפתוח ולנקז. יש לשלוח את הנוזל לצביעת גרם ותרבית!

 

הטיפול המומלץ בניתוחים נקיים / ניתוחי גפיים / ראש / צוואר / בית חזה או בטן שלא מערבים את מערכת העיכול הוא:

  • I.V Cefazolin 1.5 g x 3 /day#
  • P.O Cefovit 500 mg x 3-4 /day#
  • I.V Clindamycin 600 mg x 3 /day
  • P.O Clindamycin 450 mg x 3 /day
  • I.V Vancomycin 1 g x 2 /day#

 

הטיפול המומלץ בניתוחים המערבים את מערכת העיכול, פרינאום או מערכת המין הנשית הוא:

  • I.V Zinacef 1.5 g x 3 /day#

או

  • I.V Ciprofloxacin 400 mg x 2 /day#

יחד עם

  • I.V Flagyl 500 mg x 3 /day#

 

# יש לבצע התאמת מינון לתפקוד הכלייתי של החולה.

 

רגל סוכרתית – Diabetic Foot

 

הנחיות לבירור ועקרונות טיפול:

  • הטיפול בחולה עם רגל סוכרתית צריך להיות בגישה מולטי-דיסציפלינרית בשיתוף עם אורטופד, כירורג כלי דם להערכת אספקת הדם, זיהומולוג וצוות טיפול פצע.
  • בחולה ללא חום וללא עדות לזיהום פעיל או בחולה שלא משתפר תחת טיפול אנטיביוטי בקהילה – מומלץ לא להתחיל טיפול. יש לאפשר חלון אנטיביוטי לצורך לקיחת תרבית רקמה והתאמת הטיפול בהתאם.
  • בחולים ספטיים יש לשלול Necrotizing Fasciitis.
  • יש להשלים בירור הדמייתי:
    1. צילום גפה – בשאלה של הרס עצם (אוסטאומיאליטיס)
    2. US – בשאלה של קולקציה שדורשת ניקוז
    3. CT – לבירור אוסטאומיאליטיס או Necrotizing Fasciitis
    4. MRI – הבדיקה הרגישה והסגולית ביותר להערכת תהליכים ברקמה הרכה ומעורבות העצם

 

דגשים ללקיחת תרביות רקמה:

  • ככלל, לקיחת תרבית בעזרת מטוש משטח חיצוני של הפצע או מהפרשות אינה מומלצת.
  • התרבית המומלצת היא תרבית רקמה/עצם. יש לקחת מספר דגימות ממקומות שונים:
    1. תרבית רגילה ארובית ואנארובית + משטח ישיר לחיידקים
    2. תרבית לפטריות – לפי יעוץ זיהומולוג
    3. תרבית למיקובקטריה – לפי יעוץ זיהומולוג
  • בנוכחות אבצס – ניתן לשאוב את המוגלה מהאבצס בצורה סטרילית לאחר חיטוי העור ולשלוח למעבדה בכלי סטרילי (תרבית מאבצס).

 

טיפול מומלץ:

  • בחולה עם סימני צלוליטיס יש לתת – I.V Cefazolin 1-2 gram x 3 /day
  • בחולה עם כיב עמוק או זיהום ממושך (מעל שבועיים) – יש להתייעץ עם היחידה למחלות זיהומיות.
  • בחולים הרגישים לפניצילין (רק בחולים עם הלם אנפילקטי לפניצילין) יש לתת I.V Clindamycin 600-900 mg x 3 /day
  • במקרה של נשאות MRSA יש לתת – I.V Vancomycin 15 mg/kg x 2 /day – לאחר התייעצות עם היחידה למחלות זיהומיות.
  • במידה ויש עדות לחיידקי גראם שליליים רגישים ובהתייעצות עם זיהומולוג – יש להוסיף I.V Ciprofloxacin 400 mg x 2 /day או אנטיביוטיקה אחרת המכסה את החיידקים.