Urinary Tract Infection

דלקת בדרכי השתן UTI היא אחד מהזיהומים השכיחים במבוגרים. מרבית הזיהומים בדרכי השתן נגרמים מחיידקים ממשפחת ה-Enterobacteriaceae.

הנחיה זו תדון בנושא של זיהומים בדרכי השתן ממקור קהילה.

  • במקרים של זיהומים ממקור בית חולים, חולים מורכבים (כגון זיהומים לאחר ניתוח אורולוגי) יש להיוועץ במומחה למחלות זיהומיות.

 

אוכלוסיות מיוחדות:

  • נשים הרות
  • מושתלי כליה

 

חשד למעורבות של חיידק עמיד (MDR)  – כאשר מתקיים אחד מהתנאים הבאים יש לחשוד במעורבות של חיידק עמיד:

  • תרבית חיובית לחיידק MDR בחצי שנה האחרונה (עמיד ללפחות תרופה אחת בשלוש או יותר קבוצות של אנטיביוטיקה או מוגדר כ- ESBL – EXTENDED SPECTRUM BETALACTAMSE INHIBITOR )
  • אשפוז בשלושה חודשים האחרונים שכלל טיפול אנטיביוטי.
  • דייר מוסד רפואי אשר ידוע שיש בו חיידקים MDR.
  • שימוש באנטיביוטיקה בשלושה חודשים האחרונים.

 

בירור נדרש

  • בדיקה פיזיקלית של המטופל
  • בדיקת שתן בסטיק וכללית
  • תרבית שתן (יש לקחת טרם התחלת טיפול אנטיביוטי במידת האפשר)
  • בדיקת שתן PCR ל-STD (בקליניקה מתאימה)
  • תרבית דם (יש לקחת טרם התחלת טיפול אנטיביוטי במידת האפשר)
  • תד"ש, כימיה כולל תפקודי כליה, CRP
  • הדמיה* של כליות ודרכי השתן מומלץ לבצע רק במידה ומתקיימים אחד מהתנאים הבאים:
    • החמרה בתפקודי כליות (עלייה של לפחות פי שתיים מערך הבסיס של החולה)
    • כאב חמור במותן
    • חוסר תגובה לטיפול אנטיביוטי הולם של שלושה ימים
  • נשים הרות או נשים אשר יש חשד לתהליך זיהומי שאינו קשור בדרכי השתן אלא בדרכי המין יש להפנות לבדיקת רופא נשים
  • במידה ויש חשד לחסימה בדרכי השתן יש לערב אורולוג

 

*ההדמיות המתאימות הן – US כליות ודרכי השתן או CT עם חומר ניגוד.  

*CT פרוטוקול אבנים יש לבצע רק על מנת לשלול חסימה. הבדיקה אינה מיועדת לאבחן אבצס כלייתי או זיהום כלייתי!

 

גישה וטיפול:

  • במידה ויש צורך בהתחלת טיפול אנטיביוטי יש להתחיל טיפול אמפירי על פי הרשום מטה.
  • עם קבלת תוצאות של תרביות יש להתאים את הטיפול על פי התרבית לטווח הטיפולי הצר ביותר האפשרי בהתאם למצב הקליני של החולה.

 

Asymptomatic Bacteriuria

  • Asymptomatic Bacteriuria – עדות לנוכחות של חיידקים בדרכי השתן ללא עדות קלינית לזיהום (העדר חום / תלונות מתאימות) גם בנוכחות צנתר קבוע בדרכי השתן.
  • מצב זה אינו דורש טיפול אנטיביוטי או המשך בירור אלא אם הוא מתקיים באוכלוסיות המיוחדות.
  • באוכלוסיות מיוחדות– יש להתייעץ עם מומחה במחלות זיהומיות.
  • במידה ויש קטטר קבוע בדרכי השתן יש לשקול את החלפתו.

 

Simple Cystitis

  • Simple Cystitis – זיהום פשוט של כיס השתן ללא עדות למעורבות מעבר לכיס השתן (ללא כאבים במותן, ללא צמרמורות חום גבוה וכד')

  • מצב זה לרוב אינו דורש אשפוז, יש לוודא שאכן מדובר בזיהום בדרכי השתן (בדיקת שתן לסטיק פתולוגית עם נוכחות תאים לבנים ו/או ניטריטים) ולא בתלונות ממקור אחר כגון פטרייה וגינלית וכד'.

  • קו הטיפול הראשוני האמפירי בחולים ללא חשד למעורבות MDR כולל את אחד מהבאים:
    • Nitrofurantoin (Macrodantin) 100 mg x 4 – למשך 5 ימי טיפול
    • Trimethoprim-Sulfamethoxazole (Resprim Forte) 1 tab x 2 – למשך 3 ימי טיפול לנשים, 7 ימי טיפול לגברים
    • Cefuroxime (Zinnat) 250 mg x 2 או Cefalexin (Cefovit) 500 mg x 3 – למשך 5 ימי טיפול
  • קו הטיפול הראשוני האמפירי בחולים עם חשד למעורבות MDR הוא:
    • Fosfomycin (Monurol) 3g x 1 – מנה חד פעמית

 

Acute Complicated UTI

  • Acute Complicated UTI – זיהום בדרכי השתן אשר יש סימנים מחשידים למעורבות מעבר לכיס השתן
    • חום גבוה (מעל 38.2)
    • צמרמורות, סימני תחלואה סיסטמי
    • כאבים במותן
    • כאבים באזור האגן או פריאנאלי בגברים
  • לרוב חולים אלו דורשים אשפוז ותחילת טיפול במתן לוריד, משך הטיפול הכולל הוא בין 7-14 ימי טיפול על פי תגובה קלינית והאם יש מוקד זיהומי כגון אבצס כלייתי.
  • קו הטיפול הראשוני האמפירי עד קבלת תוצאה של תרביות בחולים ללא חשד למעורבות MDR כולל את אחד מהבאים:
    • I.V Cefuroxime (Zinacef) 750 mg x 3
    • I.V Ceftriaxone 2g x 1 (יש עדיפות לתת Zinacef אשר מתרכז בשתן)
  • קו הטיפול הראשוני האמפירי עד קבלת תוצאה של תרביות בחולים עם חשד למעורבות MDR כולל את אחד מהבאים (מומלץ להתייעץ עם צוות מחלות זיהומיות):
    • I.V Cefuroxime (Zinacef) 750 mg x 3

או

    • I.V Ceftriaxone 2g x 1 (יש עדיפות לתת Zinacef אשר מתרכז בשתן)

יחד עם

    • I.V Gentamicin 5mg/kg פעם ביממה

או

    • I.V Amikacin 15 mg/kg (לא לתת יותר מ-1 גרם) פעם ביממה

או

    • I.V Piperacillin/Tazobactam 4.5g x 3