- חולים אשר הינם חולים מדוכאי חיסון נמצאים בסיכון מוגבר לזיהומים לעומת חולים אשר מערכת החיסון שלהם תקינה.
- נמצא שיש קשר בין עומק הנויטרופניה, משך הנויטרופניה והגורמים לנויטרופניה לבין סוגי המזהמים והסיכון לזיהום מסכן חיים.
- יש לשקול היטב את הסיכון מול התועלת באשפוזו של חולה נויטרופני עקב הסכנה בחשיפת החולים לסביבה עם חיידקים עמידים.
- נויטרופניה בפני עצמה אינה מהווה סיבה לאשפוז במיוחד כאשר משך הנויטרפניה צפוי להיות קצר משבוע.
הגדרות:
- נויטרופניה עמוקה – ANC < 500 mm3
- חום – מעל 38.2 מעלות
- הגדרת חומרת הסיכון בחולה תוערך באמצעות סולם MASCC:
- סיכון נמוך – MASCC שווה או גדול מ-21 נקודות
- סיכון גבוה – MASCC מתחת ל-21 נקודות
הגישה לחולה מדוכא חיסון בסיכון גבוה
גישה וטיפול בחולה שמתאשפז עם חום או מפתח חום באשפוז:
- יש לשקול האם החולה בספסיס.
- יש להתחיל מתן נוזלים לוריד.
בירור נדרש:
- בדיקה פיזיקלית מלאה
- בדיקות דם כולל ס"ד, כימיה, גזים בדם.
- בדיקת שתן לכללית ולתרבית.
- תרביות דם:
- אם יש CVC – תרביות כמותיות אחת מכל לומן ואחת מדקירה פריפרית
- אם אין CVC – יש לקחת 2 תרביות דם רגילות מדקירות נפרדות
- צילום חזה
- יש לשקול בדיקות נוספות על פי ממצאים בבדיקה/תלונות החולה.
יש לבדוק האם המטופל יציב המודינמית:
- אם המטופל יציב המודינמית:
- יש להבדיל בין חשד לדלקת ריאות לבין זיהום ממקור לא ברור. (ראה מטה)
- יש להיוועץ עם היחידה למחלות זיהומיות לצורך התאמת טיפול תרופתי לפי מקור הזיהום.
- אם המטופל אינו יציב המודינמית:
- הצג את המטופל לטיפול נמרץ.
- התחלת טיפול אנטיביוטי בדחיפות בתיאום עם היחידה למחלות זיהומיות.
הטיפול בחולה מדוכא חיסון בסיכון גבוה ויציב המודינמית
בחשד לדלקת ריאות:
- בחולה יציב עם חשד לדלקת ריאות, יש להבדיל בין סוג דלקת הריאות טרם תחילת הטיפול האנטיביוטי.
בזיהום ממקור לא ברור:
- יש לבצע בירור למציאת מקור הזיהום, לדוגמה: זיהום ממקור ליין מרכזי, זיהום רקמות רכות או מוקוזיטיס ברמה 2 ומעלה.
קווים מנחים לטיפול:
- הטיפול התרופתי יינתן בהיוועצות עם היחידה למחלות זיהומיות.
- יש לבצע הערכה מחדש של מצבו של החולה בתום 72 שעות לאחר תחילת הטיפול:

הגישה לחולה מדוכא חיסון בסיכון נמוך
- חולה בסיכון נמוך אינו צפוי להיות נויטרופני מעל 7 ימים.
- במידה ומזוהה זיהום – יש לטפל בהתאם ולהתייעץ עם היחידה למחלות זיהומיות.
- במידה ולא נמצא מקור זיהומי ברור, מצב החולה יציב, ואין חוסר סבילות של מערכת העיכול – ניתן לתת טיפול פומי (טיפול מומלץ: Augmentin + Ciprofloxacin)
- ניתן לשקול שחרור החולה לביתו אם:
- החולה יציב
- החולה זמין להגיע לסיוע רפואי
- יש מטפל שניתן לסמוך עליו
- מומלץ להשגיח על החולה בין 4 ל-24 שעות טרם השחרור על מנת לוודא שלמטופל אין חוסר סבילות לטיפול ושמצבו נותר יציב.



